'הדף היומי' - כשתלמידי ר' בערל פוברסקי לא נשארו חייבים והכו ברודפים השכיסטים

זה היה בחודש אב תשנ"ג לפני 19 שנה, כאשר תלמידי ר' בערל פוברסקי החליטו כי עד כאן לא מאפשרים עוד שפיכות דמים שכזה שנעשה על ידי המחבלים בהשראת הרב שך שלא הסכים בשום אופן למחות ובכך עודד אותם להמשיך להלבין את פני רבי דוד ובנו רבי בערל בצורה הפרועה ביותר כאשר את המלחמה בתלמידי חכמים מנהלים השמואלים אויערבך, דויטש, מרקוביץ ועוד מחבלים. התלמידים אמרו עד כאן והראו לצד האחר כי אף הם יודעים לכתוב והכו בהם מכה קשה, ועולם התורה סער אז

כל הנסיונות שנעשו על ידי רבנים וגדולי תורה לשכנע את הרב שך כי הוא זה שצריך לעצור בעד המחלוקת הזו על ידי שיורה לתלמידיו כי עליהם לעצור ועד כאן לא הועילו, הרב שך עודד את המלחמה הזו עד ליומו האחרון ולכן ממשיך ר' שמואל אויערבך בתורת הרב שך שהיא מלחמה בתלמידי חכמים מופלגים כמרן הגאון רבי דוד פוברסקי בנו רבי בערל הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן ועוד תלמידי חכמים מופלגים שכל עוונם שרצו את טובת עולם התורה עולם הישיבות וקראו לעצור בעד החדרת הפוליטיקה והעיתונים לישיבות

אני מקדיש עמוד זה כדף היומי של היום, מפני ש-19 שנה מאוחר יותר זכה ר' בערל לנקום את נקמת רודפיו והוא היום  חבר 'מועצת גדולי התורה' למרות שהרב שך נשבע כי הוא יורידו לשחת

חיים שאולזון

הדף באיכות מלאה כנסו כאן"

וירא הרב שך כי אין ר' דוד כרע ומשתחוה לו וימלא הרב שך חמה! - על כך הרב שך לא סלח ולא מחל למרן ראש הישיבה זצ"ל - במלאות ח"י שנים לפטירת ר' דוד פוברסקי

מאת תלמיד פונוביז'

בימים ההם בזמן הזה. אין דרך אחרת לתאר את הסיטואציה הזאת עליה היו עדים כל תלמידי הישיבה. בעברית עכשווית זה נקרא אירוע מכונן בתולדות היחסים הרעועים בלאו הכי בין ענק הדורות מרן ראש הישיבה זצ"ל, לבין הטראבל מייקר הליצן הרב שך.

הרב שך שהיה אז בשיא כוחו הפוליטי החליט להראות לכולם מי באמת שולט בישיבה ובעולם הליטאי ובמפלגות והחליט לבצע מפגן ראווה לעיני כל תלמידיו והעולם כולו. במונחים של הימים ההם זה היה אירוע מתוקשר בסדר גודל לא יתואר. כל המי ומי הגיעו לאירוע הדרמטי שהרב שך מתכנן לחנך את מתנגדיו מבית ומחוץ מי הבעל הבית האמיתי על עולם התורה.

אבל אז יושב לו בצד מרדכי היהודי ומפוצץ לרב שך את כל הבלון, הבועה מתפוצצת לעיני כולם. ממש כך. כולם מלקקים, הרב שך מתבשם מכל רגע הצלמים מתקתקים. המן רואה את כבוד עושרו וגודלו אשר נישאו המלך. אבל כל זה איננו שווה בכל עת אשר אני ראה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך.

התכנון היה של הרב שך ויועצי משרתיו שמרן ראש הישיבה זצ"ל הגאון רבי דוד פוברסקי ייאלץ לקום ממקומו, כאשר הרב שך מביא עימו את שר הפנים דאז יצחק פרץ. וישחק את המשחק באמצע הסדר בישיבה וכולם יראו למי נתונה המלכה והממשלה. הם היו בטוחים כך הסבירו היועצים שר' דוד ייאלץ  לשחק את המשחק  ולהיות שותף להצגה הכי טובה בעיר.

אבל בדיוק אז זה קורה כולו מחכים לניצחון הגדול של הרב שך לראות את ר' דוד כורע ומשתחווה להמן בשער המלך בתוך היכל הישיבה. הצלמים מבזיקים ללא הרף. נערי הרב שך הבטיחו להם שהנה זה קורה, ר' דוד פוברסקי עומד להיכנע. אבל... שום דבר לא קורה. ר' דוד לא שומע ולא רואה. כולו מונח בסוגיה יושב ולומד ללא הפוגה. מצחו מקומט גופו מתייגע ביגיעה אחר יגיעה לקראת השיעור כללי. יש שמנסים לרמז ולהשב את תשומת ליבו, אבל מרדכי היהודי נמצא במקום אחר לגמרי. והרב שך עומד להתפוצץ בכל רגע.

זר לא יבין זאת.... סכין יכל לחתוך את המתח בו הרב שך היה שרוי. באותו רגע כולנו נזכרים בפסוק הכי אקטואלי במגילת אסתר "וירא המן (הרב שך) כי אין מרדכי (ר' דוד) כרע ומשתחוה לו וימלא המן חמה!".

תלמידי הרב שך משתוללים על ביזוי כבוד התורה ואנחנו מתריסים כלפיהם מי הרשה לרב שך לבטל אלפי שעות לימוד תורה בשביל חתיכת פוליטיקה מסריחה שלו על חשבון אלפי שעות לימוד גמרא.  וחכמי הרב שך מתפוצים כיצד ר' דוד הרס להם את ההצגה הכי טובה בעיר ולא הסכים לשתף פעולה עם המסע הייחצני של הרב שך שכל מטרתו פוליטיקה קטנה על חשבון הישיבה.

ויודעי דבר אמרו והסבירו שאז הרב שך הבטיח את הנקמה הגדולה בר' דוד שהגיעה שנתיים לאחר מכן, בהחרמת הישיבה ובמלחמה גלויה נגד מרן ראש הישיבה.

אבל בסופו של דבר כולם יודעים שלעין כל התגלה קלונו של הרב שך, אדם שדרדר את עולם התורה למחוזות שלא האמנו מעולם שנגיע לשם.