'הדף היומי' - כשתלמידי ר' בערל פוברסקי לא נשארו חייבים והכו ברודפים השכיסטים

זה היה בחודש אב תשנ"ג לפני 19 שנה, כאשר תלמידי ר' בערל פוברסקי החליטו כי עד כאן לא מאפשרים עוד שפיכות דמים שכזה שנעשה על ידי המחבלים בהשראת הרב שך שלא הסכים בשום אופן למחות ובכך עודד אותם להמשיך להלבין את פני רבי דוד ובנו רבי בערל בצורה הפרועה ביותר כאשר את המלחמה בתלמידי חכמים מנהלים השמואלים אויערבך, דויטש, מרקוביץ ועוד מחבלים. התלמידים אמרו עד כאן והראו לצד האחר כי אף הם יודעים לכתוב והכו בהם מכה קשה, ועולם התורה סער אז

כל הנסיונות שנעשו על ידי רבנים וגדולי תורה לשכנע את הרב שך כי הוא זה שצריך לעצור בעד המחלוקת הזו על ידי שיורה לתלמידיו כי עליהם לעצור ועד כאן לא הועילו, הרב שך עודד את המלחמה הזו עד ליומו האחרון ולכן ממשיך ר' שמואל אויערבך בתורת הרב שך שהיא מלחמה בתלמידי חכמים מופלגים כמרן הגאון רבי דוד פוברסקי בנו רבי בערל הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן ועוד תלמידי חכמים מופלגים שכל עוונם שרצו את טובת עולם התורה עולם הישיבות וקראו לעצור בעד החדרת הפוליטיקה והעיתונים לישיבות

אני מקדיש עמוד זה כדף היומי של היום, מפני ש-19 שנה מאוחר יותר זכה ר' בערל לנקום את נקמת רודפיו והוא היום  חבר 'מועצת גדולי התורה' למרות שהרב שך נשבע כי הוא יורידו לשחת

חיים שאולזון

הדף באיכות מלאה כנסו כאן"

וירא הרב שך כי אין ר' דוד כרע ומשתחוה לו וימלא הרב שך חמה! - על כך הרב שך לא סלח ולא מחל למרן ראש הישיבה זצ"ל - במלאות ח"י שנים לפטירת ר' דוד פוברסקי

מאת תלמיד פונוביז'

בימים ההם בזמן הזה. אין דרך אחרת לתאר את הסיטואציה הזאת עליה היו עדים כל תלמידי הישיבה. בעברית עכשווית זה נקרא אירוע מכונן בתולדות היחסים הרעועים בלאו הכי בין ענק הדורות מרן ראש הישיבה זצ"ל, לבין הטראבל מייקר הליצן הרב שך.

הרב שך שהיה אז בשיא כוחו הפוליטי החליט להראות לכולם מי באמת שולט בישיבה ובעולם הליטאי ובמפלגות והחליט לבצע מפגן ראווה לעיני כל תלמידיו והעולם כולו. במונחים של הימים ההם זה היה אירוע מתוקשר בסדר גודל לא יתואר. כל המי ומי הגיעו לאירוע הדרמטי שהרב שך מתכנן לחנך את מתנגדיו מבית ומחוץ מי הבעל הבית האמיתי על עולם התורה.

אבל אז יושב לו בצד מרדכי היהודי ומפוצץ לרב שך את כל הבלון, הבועה מתפוצצת לעיני כולם. ממש כך. כולם מלקקים, הרב שך מתבשם מכל רגע הצלמים מתקתקים. המן רואה את כבוד עושרו וגודלו אשר נישאו המלך. אבל כל זה איננו שווה בכל עת אשר אני ראה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך.

התכנון היה של הרב שך ויועצי משרתיו שמרן ראש הישיבה זצ"ל הגאון רבי דוד פוברסקי ייאלץ לקום ממקומו, כאשר הרב שך מביא עימו את שר הפנים דאז יצחק פרץ. וישחק את המשחק באמצע הסדר בישיבה וכולם יראו למי נתונה המלכה והממשלה. הם היו בטוחים כך הסבירו היועצים שר' דוד ייאלץ  לשחק את המשחק  ולהיות שותף להצגה הכי טובה בעיר.

אבל בדיוק אז זה קורה כולו מחכים לניצחון הגדול של הרב שך לראות את ר' דוד כורע ומשתחווה להמן בשער המלך בתוך היכל הישיבה. הצלמים מבזיקים ללא הרף. נערי הרב שך הבטיחו להם שהנה זה קורה, ר' דוד פוברסקי עומד להיכנע. אבל... שום דבר לא קורה. ר' דוד לא שומע ולא רואה. כולו מונח בסוגיה יושב ולומד ללא הפוגה. מצחו מקומט גופו מתייגע ביגיעה אחר יגיעה לקראת השיעור כללי. יש שמנסים לרמז ולהשב את תשומת ליבו, אבל מרדכי היהודי נמצא במקום אחר לגמרי. והרב שך עומד להתפוצץ בכל רגע.

זר לא יבין זאת.... סכין יכל לחתוך את המתח בו הרב שך היה שרוי. באותו רגע כולנו נזכרים בפסוק הכי אקטואלי במגילת אסתר "וירא המן (הרב שך) כי אין מרדכי (ר' דוד) כרע ומשתחוה לו וימלא המן חמה!".

תלמידי הרב שך משתוללים על ביזוי כבוד התורה ואנחנו מתריסים כלפיהם מי הרשה לרב שך לבטל אלפי שעות לימוד תורה בשביל חתיכת פוליטיקה מסריחה שלו על חשבון אלפי שעות לימוד גמרא.  וחכמי הרב שך מתפוצים כיצד ר' דוד הרס להם את ההצגה הכי טובה בעיר ולא הסכים לשתף פעולה עם המסע הייחצני של הרב שך שכל מטרתו פוליטיקה קטנה על חשבון הישיבה.

ויודעי דבר אמרו והסבירו שאז הרב שך הבטיח את הנקמה הגדולה בר' דוד שהגיעה שנתיים לאחר מכן, בהחרמת הישיבה ובמלחמה גלויה נגד מרן ראש הישיבה.

אבל בסופו של דבר כולם יודעים שלעין כל התגלה קלונו של הרב שך, אדם שדרדר את עולם התורה למחוזות שלא האמנו מעולם שנגיע לשם.

הרב שך סידר קידושין לנכדו עם עדים פסולים

הרב שך וחמורו של רבי פנחס בן יאיר

עדים פסולים בחופת נכדו של הרב שך

באיכות מלאה כנסו כאן:

פניני הרב שך - לקט פניני הרב שך מהנאום בתודעה ליל יום ב' כז' אדר א' תשנ"ב

בבני ברק קוראים פנים אל פנים ולאשה

"אני לא מפחד להגיד ככה. אדם בבני-ברק, עיר הקודש, עיר הישיבות, אדם, תצא מבית לבית ותמצא שם, מה תמצא שם? "ידיעות-אחרונות", "מעריב", "פנים-אל-פנים", "לאשה" - איזה שם שיש. ..אני מוכרח לבכות. הוא יוצא בשבת לרחוב. יוצא בדיזינגוף, יוצא ב... יוצא החוצה בירושלים ברחוב יפו, יוצא בבני-ברק לרחוב, הולכים בחורים עם בחורות. בשבת נוסעים בדיוק כמו שזה היה חול. אני שואל אתכם - זוהי שבת? זהו ענין של שבת? שבת מלכה לא היה ככה.

רק הוא והבחורה שלו...

"מי שלא לומד, מי שלא נותן... לא לומד, לא מניח תפילין, לא שומר שבת, לא שומר טהרת המשפחה, לא אוכל כשרות, שום דבר! הוא יודע רק הוא והבחורה שלו! הולך כל היום, הולך ומטייל, ביום ובלילה, הבחורה שלו.

גם בבני ברק מעט מאד צמים ביום כיפור

"אני הייתי צריך לומר, אני שמעתי, אני יודע, אני לא רוצה לדבר. אני שמעתי שאפילו כאן בבני ברק, זו הרי עיר יהודית, מעט מאוד צמים ביום כיפור. כמה מקוואות כבר היו בתל-אביב? בודדות, עכשיו כבר נהיה יותר בחסד...

הם גנב גזלן רוצחים...

"מה אעשה? רק לדעת צריך לדעת. זה אומר לכם בקצרה. זה אומר לכם. זה אני יכול לומר לכם באמת. אני חושב שהרבנים האלה הגאונים האלה, כולם יכולים לאשר מה שאני אומר. אין דבר אחר! אין! אין דבר אחר! התורה כוללת כל החכמות. הם - גנב, גזלן, רוצחים! 

חב"ד לא לומדים משניות...

"התוועדות! אתם יודעים? אתם יודעים מה זו התוועדות? אני לא יודע מה זה התוועדות. אתה יודע בעברית איך אפשר לתרגם מה זו התוועדות.

..לא מזכירים משניות. שמעתם שייצאו פעם בקריאה ללמוד כל יום משניות? מזכירים מלה ממשניות? לא מזכירים מלה לא ממשניות, לא שום דבר לא! לא משניות, לא גמרא, לא חומש, רק - המעשה הוא העיקר! אנחנו יודעים שתורה זה העיקר! תורה... אני הייתי... אני... התורה, התורה חודרת לנשמה של האדם אל תוך תוכו.

התורה אומרת נח איש צדיק חסיד....

"התורה מעידה עליו שהוא איש צדיק חסיד. כן, צריכים לדבר יותר, התורה בעצמה אומרת שהוא היה איש צדיק. אחר-כך, אחר-כך כתוב בנביאים, בישעיה, כתוב כי מי נח אשר נשבעתי שלא אביא. 

תצאו מהכינוס בלי אלימות

"כשאתם תצאו מהכינוס הזה, כולכם, לא באלימות! אני אומר לכם - לא באלימות חלילה! רק בנחת. לעשות מעשה, מעשה לטובת התורה והיראה. 

הספרדים ישלחו ל"חדר" שלהם

"הספרדים ישלחו ל"חדר" שלהם, האשכנזים ישלחו ל"חדר" שלהם, הבנות בחינוך-עצמאי, בבית-יעקב, איפשהו, אבל לא באלימות! רק ב"ה, יש "חדר" שהספרדים לומדים על טהרת הקודש.

תשאלו לרופא אם אני בדעת..

"תשאלו לרבנים שעומדים כאן, שיושבים, אם אני בדעה או שאני חולה. תשאלו לרופא, אפשר שאני יוצא מדעתי, אפשר שאני יוצא מדעתי. תשאלו לרופא אם אני בדעת או לא. אבל אם אני בדעת, אני מוכרח לומר ככה.

'תשאלו לרופאים אם אני בדעת' - משא הרב שך מילה במילה מהטייפ לפני ששופץ וצונזר ע"י יתד בכנס הארצי של "תודעה", בנייני האומה, ירושלים אור ליום ב' כ"ז אדר א' תשנ"ב

כבוד מרנן ורבנן, ברשות הרבנים הגאונים, ראשי-הישיבות, שהתאספו כאן, לכבוד התורה, לחיזוק התורה ויראת-שמים.
כבדוני להגיד כמה מילים. האמת, רבותי, שנבצר ממני להאריך בדברים במקום שצריכים להאריך. לפני כמה ימים דיברתי ואני בעוד כמה ימים, אני צריך לדבר בישיבה שאני מחוייב לדבר בה בעניינים שנוגע לישיבה. אבל אין מסרבים, קשה לסרב ואני מוכרח. אם הרבנים הגאונים התרצו לבוא לכאן, סימן שכולם עמדו על הצורך שצריכים, שנחוץ לדבר ענינים זה. ואני אדבר באמת רק בקצרה, בטוב, לתת ברכה ולהגיד איזה מילים.
ואני רוצה להגיד. אל תחשוב, אף אחד, יהיה מי שיהיה, אפילו איש הפשוט ביותר, שמה אני יכול לעזור בזה? מה שייך לי ענין זה? זה לא שלי. אני עושה שלי. אני לא מחלל שבת. אני לא עובר עבירות. אבל מה אני צריך להשתתף בעניין זה. כך אדם חושב והרבה חושבים ככה.
בוודאי, מי שהוא שקדן גדול, מי שלומד ולא נותן מזמנו לשום דבר, בוודאי ובוודאי שיוצא בזה, בתורה. אבל לדאבוננו הרבים, אחים יקרים, אתם בעצמכם יודעים, כשאדם, ערב-שבת, או באמצע היום, באמצע השבת, כשאדם גומר עבודה שלו והולך בבית, מה הולך? מה מטען מביא איתו בבית?
ה"מעריב", ה"ידיעות-אחרונות", ה"פנים-אל-פנים", ה"ערב-שבת", כל שמוץ שיש בעולם מביא איתו. כל לכלוך מה שיש בעולם. כך זהו המזון הרוחני מה שיש לאדם. המזון הרוחני מה שיש היום.
אני לא מפחד להגיד ככה. אדם בבני-ברק, עיר הקודש, עיר הישיבות, אדם, תצא מבית לבית ותמצא שם, מה תמצא שם? "ידיעות-אחרונות", "מעריב", "פנים-אל-פנים", "לאשה" - איזה שם שיש. מה כתוב שם? כל הלכלוך שאסור להחזיק ביד אפילו! אסור להחזיק ביד! צריכים, שאדם עובר בקיוסק, צריך לומר אוף! פה! צריך להגיד. יהודי אסור למכור את זה. מה כתוב בזה? מה כתוב יותר מזה! מה, מה אומר יותר מזה, מה שיש. מה הוא שומע... מה רואה... קשה לי. 

שתדעו כך, אני מוכרח להגיד לכם רבותי. אני הרי מעט ברחוב. אני יושב אוהל. לא הולך ברחוב. אבל אני שומע מדברים. אתם יודעים יותר מה שנמצא ברחוב כמו אני. אתם יוצאים. אני מוכרח לבכות. הוא יוצא בשבת לרחוב. יוצא בדיזינגוף, יוצא ב... יוצא החוצה בירושלים ברחוב יפו, יוצא בבני-ברק לרחוב, הולכים בחורים עם בחורות. בשבת נוסעים בדיוק כמו שזה היה חול. אני שואל אתכם - זוהי שבת? זהו ענין של שבת? שבת מלכה לא היה ככה.
(מכאן חזר לדבר בעברית)
מי שלא לומד, מי שלא נותן... לא לומד, לא מניח תפילין, לא שומר שבת, לא שומר טהרת המשפחה, לא אוכל כשרות, שום דבר! הוא יודע רק הוא והבחורה שלו! הולך כל היום, הולך ומטייל, ביום ובלילה, הבחורה שלו.
(חזר שוב לאידיש)
אני הייתי צריך לומר, אני שמעתי, אני יודע, אני לא רוצה לדבר. אני שמעתי שאפילו כאן בבני ברק, זו הרי עיר יהודית, מעט מאוד צמים ביום כיפור. כמה מקוואות כבר היו בתל-אביב? בודדות, עכשיו כבר נהיה יותר בחסד...
קשה לי לדבר. מה רואה... מה... פעם, פעם, פעם, אני הייתי גם ילד. מה פעם היה. אתם כולכם הייתם ילדים, מה ראיתם אתם בבית? בבית אתם ראיתם - הגיע אבא, בא מבית-הכנסת ושר שלום עליכם, מלאכי השרת ליוו אותו. ישב בבית, יושב על-יד השולחן, הוא היה המלך ואשתו היה המלכה, הילדים ישבו על-יד השלחן. ושרים זמירות. שואל מה למדת? מה למדת? ואומר.
עכשיו? עכשיו מה הילד מספר לו? מי שלומד בכיתה בבית-יעקב, מי שלומד ב"חדר" מספר לו מה שהרבי מספר לו. הרבי מספר לו מה שכתוב בפרשה חומש. אבל בחדר עכשיו? בבית-הספר? מה הילד מספר לו? מה שראה בטלביזיה. מה ש... אין לי כח. אין לי כח לדבר. אין לי כח.
כל יהודי, היהודי הפשוט, היה בשבת הוא ילבש את הבגד, לא הלוקסוס בגד, בגד פשוט, אשתו... רק נקי, בגד פשוט, נקי, הלך לבית הכנסת שמח. כמה הרוויח. לא היה לוקסוס בבית, לא היה... מה אעשה, מה אעשה, לא הייתי מוכן... אני לא מאשים אתכם, אני מאשים את עצמי. מה אני אשם... פתאום בא זקן לבן, אבל אני לא מאשים בזה. אני לא אשם בזה. אני לא הייתי צריך לדבר במקום שיש גדולי גדולים. אני הייתי צריך לדבר כאן? למה הגדולים האלו לא ידברו? הדיוט קופץ בראש. אני מוכרח לדבר - הדיוט קופץ בראש. יש לי זקן לבן, לכן אומרים לי לדבר.
אבל אני, אבל אתם, תשימו לב, כל יהודי צריך לתקן הבית שלו, לתקן הבית שלו לתקן גם הרבים, שהבית שלך יהיה טהור, השכן יהיה גם יראה. הבית שלך יותר טוב, הילד שלך טוב, ילד שלך לא מדבר מה שנאמר בטלביזיה. ככה לא מדבר עיתונים. אינני יכול, אינני יכול לדבר, אינני יכול לדבר...
מה אעשה? רק לדעת צריך לדעת. זה אומר לכם בקצרה. זה אומר לכם. זה אני יכול לומר לכם באמת. אני חושב שהרבנים האלה הגאונים האלה, כולם יכולים לאשר מה שאני אומר. אין דבר אחר! אין! אין דבר אחר! התורה כוללת כל החכמות. הם - גנב, גזלן, רוצחים! תורה, תורה אומרת, מלמדת המדות הכי טובים. התורה מרמזת על המדות הכי טוב. אין דבר יותר.
(מכאן עבר לדבר באידיש, ולהלן תרגום מדוייק)
תראה, תמצאו כמה, איזה, איזה חידוש, איזה מה שרעדו מזה - המלה חב"ד. מזכירים מלה תורה?! חב"ד מזכירים מלה תורה?! אני עוד לא שמעתי שלובביץ' יאמרו מלה תורה. שילמדו תורה.
(חזר לעברית)
התוועדות! אתם יודעים? אתם יודעים מה זו התוועדות? אני לא יודע מה זה התוועדות. אתה יודע בעברית איך אפשר לתרגם מה זו התוועדות.
(חזרה לאידיש)
עם-הארצים! כופרים בעיקר! כופרים בעיקר הם! אצל אף אחד מהם אין את המלה תורה. לא מזכירים משניות. שמעתם שייצאו פעם בקריאה ללמוד כל יום משניות? מזכירים מלה ממשניות? לא מזכירים מלה לא ממשניות, לא שום דבר לא! לא משניות, לא גמרא, לא חומש, רק - המעשה הוא העיקר! אנחנו יודעים שתורה זה העיקר! תורה... אני הייתי... אני... התורה, התורה חודרת לנשמה של האדם אל תוך תוכו.
אני אראה לכם... אתם לא צריכים להתפעל. תשמעו, נח. כתוב בחומש שנמשך לו התיבה,
(חזרה לעברית)
רצה לבנות את התיבה מאה ועשרים שנה. מאה עשרים ושבע שנים. מאה ועשרים שנה בנה את התיבה. נח בנה את התבה עשרים ושבע שנים. והגמרא אומרת למה בנה ככה? הוא בנה עשרים ושבע שנים. מפני מפני שהעולם באו ואמרו, זקן! אני, כך כתוב בגמרא, זקן זקן! למה אתה בונה תיבה? אומר, יהיה מבול ואני צריך שכולם יטבעו, ואני בונה תיבה, שעל-ידי התיבה אני ניצול, הקב"ה אומר שאני ניצול. התחילו לבזות אותו, שוטה שבעולם, אמרו - אתה עם התיבה תינצל? בקיצור, בקיצור, הוא בנה את התיבה.
אבל אנחנו רואים, עד כמה היה איש אמונה, התורה אומרת, נח איש צדיק חסיד, צדיק חסיד היה בדורותיו. התורה מעידה עליו שהוא איש צדיק חסיד. כן, צריכים לדבר יותר, התורה בעצמה אומרת שהוא היה איש צדיק. אחר-כך, אחר-כך כתוב בנביאים, בישעיה, כתוב כי מי נח אשר נשבעתי שלא אביא. התורה, הנביא אומר, מוכיח את הדור שאני נשבעתי שאני לא אביא את מי נח. אומר רש"י מה זה מי נח? התורה קראו את המבול מי נח, מפני שעל-ידי נח בא המבול לעולם. מפני שלא התפלל. לא התפלל על דורו שיעשו תשובה. אם כך קורה זה, לו היה מתפלל היה התורה, היה הקב"ה מרחם, שלא יביא את המבול. ממילא והוא לא התפלל, קוראים על שמו, כמו שהוא הביא את המבול.
הוא, הוא, הוא עבד מאה ועשרים ושבע שנים כדי שיחזרו בתשובה, כדי שהם יתפללו, כדי שלא יהיה המבול. ואחר-כך כשלא התפללו, הוא נענש על שלא התפלל. איך זה, זה סתירה? אלא הפשט הוא ככה. התורה יורדת לתוך תוכו של אדם. יש בזה נגיעה, יש בזה נקודה, מה שלא גמר, מה שהתפלל, מה שעושה. מאה עשרים שנה טרח ובנה נח, בנה את התבה כדי שלא יהיה מבול, היה צדיק, אבל יש בזה נקודה, נקודה אחת, היה מה? שלא גמר להתפלל.
זאת אומרת, נכלל באדם, כל-כך אדם, אדם כל-כך, מחשבות של אדם כל-כך עמוק, שאמנם אדם לא יכול לראות את זה, הקב"ה רואה את עומק עומק של אדם. יכול בעודו עושה מצווה ועושה באותו מעשה עבירה. אתם שומעים מה שאני אומר או לא? באותו מעשה שהוא בנה מאה עשרים שנה כדי שיתפלל, יתפלל, כדי שכולם לא ישללו, שלא יהיה מבול, ובאותו ובאותו דבר היה צריך, היה עוד חסר בו. הוא היה צריך להתפלל מפני שאדם, כל אדם יש לו כוחות גדולים, עמוקים, עמוקות עמוקות, אפילו הפשוט שבפשוט. כי כל אדם יכול לפעול למען השם ותורתו.
כשאתם תצאו מהכינוס הזה, כולכם, לא באלימות! אני אומר לכם - לא באלימות חלילה! רק בנחת. לעשות מעשה, מעשה לטובת התורה והיראה. זאת אומרת כל אחד יקבל על עצמו לשלוח את הילדים שלו רק ב"חדר" כשר. הספרדים ישלחו ל"חדר" שלהם, האשכנזים ישלחו ל"חדר" שלהם, הבנות בחינוך-עצמאי, בבית-יעקב, איפשהו, אבל לא באלימות! רק ב"ה, יש "חדר" שהספרדים לומדים על טהרת הקודש. ומכאן לא ליקח, לא לקנות העיתונים ולא להחזיק בבית טלביזיה. זה כמו שאתם אוכלים חזיר! אתם לא קונים טלביזיה. אם יש לכם טלביזיה, תזרוק אותו לחוץ! כמו שאם יש לכם חזיר, תזרוק אותו! כך תזרוק את החזיר, כך הטלביזיה.
אתם שומעים מה שאני אומר? תזכרו מה שאני אומר לכם. תזכרו מה שאני אומר לכם. כשהיה כנס, מה שתחשבו עלי תחשבו, תחשבו שאני בטלן, אני לא יודע. אבל האמת, מוכרח אני להגיד. תשאלו לרבנים שעומדים כאן, שיושבים, אם אני בדעה או שאני חולה. תשאלו לרופא, אפשר שאני יוצא מדעתי, אפשר שאני יוצא מדעתי. תשאלו לרופא אם אני בדעת או לא. אבל אם אני בדעת, אני מוכרח לומר ככה.
חברים, חברים ספרדים, אתם כולכם אמנם ספרדים, תשמעו מה שאני אומר לכם. לא לנגוע בעיתונים החילונים, זה טרייף! לא לקנות! ממילא מוכרחים יהיו להתבטל. אם לא יהיה מי שיקנה, מוכרחים, מוכרחים לפשוט את הרגל.
אתם, אתם ה' יעזור לכם, שאתם תצליjו בכל הענינים. אתם, יהיה לכם נחת מהילדים, מהמשפחה, תצליחו במעשה ידיכם במה שאתם תעשו. בכל ענינים תצליחו, ה' יעזור. זה ברכתי מה שאני אומר.
ואני חושב שזה אני לא אומר מדעתי, אני, כל הרבנים הגאונים כולם, אני אומר לך בשליחות של כל הרבנים, של כל הרבנים, של הראשי-ישיבות, כולם מסכימים למה שאני אומר. אני נותן ברכה, ה' יעזור לכם.
ואם ירצה ה', כשיבוא יום של הבחירות, כולם כאחד תצביעו בעד הרשימה של החרדים. לא לשמוע לשום דבר! כל ה'גליקען' שיגידו לכם. אנחנו נעשה 'גליקלעך' - הכל שקר וכזב! אתם תשמעו מה שהתורה אומר. אם בחוקותי תלכו, יהיה טוב, ואם לא - חלילה. תהיו בריאים